2024-01-26T08:00:51+02:00

הרצאה: מימדי האהבה – ברט הלינגר

תורגם באדיבותה הרבה של יהודית רוזנברג

הרצאה זו התקיימה באוסלו, ב-18 לאפריל, 2007, כחלק מביקור בן 4 ימים של ברט הלינגר בנורווגיה, אותו ארגנה מרתה טורשהיים.

המוסיקה לוקחת אותנו לממלכה אחרת - ממלכת הרוח – ובממלכה זו הגבולות נעלמים. לפתע אנו באזור בו אין אנו מוגבלים יותר, זהו אזור הספיריט-מיינד ובאזור זה האהבה שונה ממה שאנו סוברים בדרך כלל. לעיתים תכופות מאד אנו מציבים גבולות לאהבתנו, אולם באזור הזה אין גבולות וברצוני לדבר מעט אודות האהבה שם, באזור הזה.

אנו, כמובן, רגילים לאהבה בתוך משפחותינו. אנו חווים אהבה, בעיקר מאמהותינו, ומאבותינו ומקרובי משפחה רבים ואנו חשים כי החיבור לאהבה עושה אותנו מאושרים. לאושר יש קשר מסויים אל חיבור שלנו עם אחרים, ועצבות מורגשת אם חיבור זה אינו אפשרי יותר; כשאנחנו מופרדים מהאחרים. כעת, לאהבה יש טווח מסויים. קיים הטווח המאד קרוב, כמו, למשל, האהבה בתוך המשפחה. היא מאד עמוקה ומאד חשובה לנו. אך, ברגע שאנו בחיבור עם המשפחה שלנו, אם אנו רוצים להיות בחיבור עם המשפחה שלנו, יש לנו מצפון נקי. אנו מרגישים טובים וזכים בכל פעם שאנו מתנהגים וחושבים באופן המחבר אותנו אל המשפחה שלנו, אנו חשים אהבה ויש לנו מצפון נקי. אולם בו-זמנית אנו מרחיקים את האחרים. ככל שאנו חשים יותר מחוברים אל המשפחה שלנו, אנו יותר מרחיקים את האחרים.
כך, המצפון הנקי הינו דו-כיווני: לכיוון האהבה ולכיוון השנאה, בו זמנית. שני דברים אלה מחוברים. לעיתים קרובות אנו שומעים אודות טרוריסטים, אנשים איומים, מחבלים מתאבדים וכדומה. האם הם רעים? או, האם יש להם מצפון נקי? האם הם פועלים מתוך מצפון נקי? האם הם מרגישים קרובים יותר למשפחותיהם עקב מעשיהם? כמובן. הם חשים מחוברים לקבוצה שלהם ודוחים את האחרים. למרבה המזל אנו נעלים מהם. האומנם? אנו איננו דוחים את האחרים. יש לנו אהבה נוצרית, או אהבה הבודהיסטית או כל מיני סוגי אהבה. אולם בכל משפחה קיימים אלה שנדחים החוצה, אפילו בתוך משפחתם שלהם; אלה שאין זוכרים אותם יותר או אלה שהוציאו אותם. כמובן מחוץ למשפחתנו ישנם רבים אחרים אותם הוצאנו מחוץ לאהבתנו. זוהי אהבה צרה, אף על פי שהיא מאד חשובה.

בואו נכנס עכשיו למדיטציה קטנה ונתכוונן לתוך אהבה אחרת.

 

מדיטציה

תהליך הדמיה – קשר עם האם

אתחיל עם משהו מאד שגרתי ומאד רגיל בו קימת כבר הוכחה של אהבה. אם ברצונכם להצטרף אלי,עיצמו את עינכם. כעת אנו מביטים באמא שלנו כפי שהיא, בדיוק כפי שהיא. היא אמא שלנו כי היא מה שהיא. האם מותר לנו לומר "אמא שלי" או "אבא שלי"? האם הם שייכים אלי? האם יש לי אותם? האם הם לשירותי או האם הם ניתנים לי כפי שהם כמתנה מכוח אחר; משהו הרבה יותר גדול ממה שאנחנו והם ניתנים לנו בדיוק כפי שהם. רק בגלל שהם מי שהם, יכולנו לגדול ולהפוך למי שאנחנו.
כעת, הביטו תחילה באם שלכם ואימרו: "אני אוהב אותך בדיוק כפי שאת. זה יקר ערך עבורי כי את מי שאת, בדיוק כפי שאת ואני לוקח אותך לליבי ולנשמתי כפי שאת ואני מוותר על כל אותן צפיות הנמצאות מעבר למה שהגיוני לצפות ממי שאת". יש אנשים האומרים: 'היית צריכה להיות טובה יותר כדי להיות אימי'. אם היית טובה יותר לא היית יכולה להיות אימי. את אימי רק בגלל שאת מי שאת ומה שאת וכפי שאת אני לוקח אותך לליבי, אמא יקרה.
הרגישו מה קורה לנו כאשר אנו לוקחים אותה לתוך ליבנו בדיוק כפי שהיא עם כל הדברים שאולי דחינו כאשר אולי מצאנו בה פגם. אנו לוקחים אותה בדיוק כפי שהיא ניתנת לנו ובגלל שהיא מה שהיא אנו יכולים להיות מה שאנחנו. וכך הדבר גם עם אבא שלנו. גם אותו אנו לוקחים אל ליבנו בדיוק כפי שהוא ללא שנרצה שהוא יהיה אחר ממה שהוא. רק בגלל שהוא מה שהוא הוא יכול היה להפוך לאבא שלנו. הוא הדבר הנכון עבורנו. רק שני הורים אלה – האם הזאת והאב הזה – ניתנו לנו כדי להעביר הלאה אלינו את החיים.

היכן מתחילה אהבה עבורנו? היא מתחילה עם האם שלנו. אם קיים דבר כל שהוא המפריד בינינו לבין האם שלנו, איננו יכולים לאהוב אנשים אחרים. האהבה מאימנו ואהבתנו לאימנו הוא הבסיס לכל אהבה אחרת. ברגע שהפכנו מחוברים לאם שלנו פנינו מתחילים להאיר. מה מתרחש כאשר פנינו מאירים? אנשים אוהבים אותנו. אלה שיש להם חיבור טוב לאמהותיהם אהובים על האחרים והם המצליחנים. אלה שאין להם חיבור לאמהותיהם אינם מצליחים בעסקים כי להצלחה יש פנים. מהם פני ההצלחה? אלה הפנים של האם.

וכמובן, כשאנו מדברים אודות האהבה, אנו חושבים מייד על האהבה בין גבר לאישה. זהו דבר חשוב מאד עבורנו – שאהבה זו תצליח – אבל היא תצליח רק אם שני בני הזוג מחוברים אל האמהות שלהם. לעיתים מגיעות לסמינרים שלי נשים והן אומרות: "אני משתוקקת שיהיה לי גבר או בעל". אני אומר: "האם את אוהבת גברים?" הן אומרות "לא". ואני שואל אותן שאלה שנייה: "האם את אוהבת את אמא שלך?" "לא". בדיוק כך. אין אם. אין גבר. אין בן זוג. רק בעלי חיבור טוב לאמהות שלהם מוצאים פרטנר טוב. לא רק מן הגבר אל האישה אלא גם מהאישה אל הגבר. זה דו סטרי, כלומר האהבה בין איש לאישה מתחילה אצל האם. אם קיימים קשיי אהבה ביחסים זוגיים, תוכלו למצוא את מקורם אצל האם – דחייה של האם, פרידה מהאם. אז אם ברצונך לסייע לזוג, קודם כל עזור להם ללכת לאחור אל האם שלהם ואז הם יחזרו לעצמם וימצאו את עצמם.

כעת, יש משהו חשוב שעלינו להביא בחשבון בהקשר הזה. לאנשים רבים יש דעה מסוימת לגבי כיצד אם חייבת להיות. ויש נטייה לכך המגיעה מהפסיכותרפיסטים האומרים לאנשים כיצד אימם הייתה אמורה להיות ואנשים אלה הופכים אומללים שכן אין הם מסוגלים להיות בעלי חיבור לאמהות שלהם. טוב, אני כולל בכך את עצמי, כמובן. גם לי יש לעיתים תמונות של כיצד אימא שלי הייתה אמורה להיות. כמובן שהיא הייתה אמורה להיות כמו אלוהים. האם זה נשמע לכם מוכר? אנו שמים אותה ליד האלוהים ותובעים שהיא תהיה כמו אלוהים. ואם היא איננה כזו אנו דוחים אותה ואומרים: "את לא אימא טובה. מעכשיו, אני לא רוצה שתהיה אימא שלי". מה, אם כן, עושים אנשים אלה, אלה שדחו את אמהותיהם? הם הולכים בדרך הרוחנית. אם תבחנו את אלה האומרים שהם בדרך הרוחנית ואם תבחנו את מערכת היחסים שלהם עם האמהות או האבות שלהם, תגלו שאין שם חיבור.
מי דחה את אימו? למי לא היה חיבור עם אמו? בודהה. אומרים שהוא ראה אדם מת ברחוב ואז הוא השתנה. לא כך. מי היה האיש המת הראשון שפגש? אמא שלו. היא נפטרה בלידתו והרבה מתורת הבודהיזם מקורה באירוע זה. כעת תארו לעצמכם אם הוא היה לוקח את אמו לליבו ואומר:  "אמא יקרה, את נתת לי חיים. אני אעשה איתם משהו, משהו יקר ערך עבור הרבה אנשים" הוא היה מלמד משהו שונה; אבל ברצוני להתוודות שיש לי כבוד עמוק לבודהה. למרות מה שהיה, כמובן, הוא התחיל תנועה רחבה של  שלום וכבוד, כלומר, עליכם לקבל את דברי בפרספקטיבה רחבה יותר.
אז איך זה, למשל, כשאנו במדיטציה, ואנו מגיעים לחיבור עמוק עם רמה אחרת של מודעות? האם אנו מחוברים לאם שלנו או האם אנו עוזבים אותה? כשאנשים מודטים, מה הם עושים? הם מתמרכזים הם מתרחקים מדברים שהם מחוץ למרכז שלהם וזה, כמובן, לגיטימי. זוהי תנועה חשובה מאד, אולם, עם מי הם מתחברים?

עכשיו אראה לכם דרך אחרת. קודם מרכזו את עצמכם. וברגע שאתם ממורכזים, התרחקו מהמרכז שלכם, הרחק לתוך תחום אחר, לאנשים אחרים כפי שהם, לאמא שלכם, כמובן, כפי שהיא, לאבא שלכם כפי שהוא, לבן הזוג שלכם כפי שהוא או היא, לילדים שלכם ולעולם כפי שהוא. כעת, קחו את כל זה לליבכם. באופן מסוים אתם מתרחקים מעצמכם ונעשים מעורבים ומרותקים על ידי העולם כולו. ואז אתם במדיטציה באופן שונה לחלוטין. במקום לעזוב משהו, אתם לוקחים משהו פנימה. וככל שתיקחו יותר פנימה, תהיו יותר מחוברים. סוג זה של מדיטציה הוא תנועה של אהבה – לא אהבה מסוימת, לא אהבה אמוציונאלית. זוהי  הסכמה לאהבה של כל דבר שישנו, בדיוק כפי שהוא. אתם יכולים לחוש את ההבדל.

 

מדיטציה

תהליך הדמיה – הכלה במקום דחייה

 

משהו פשוט ביותר. פשוט דמיינו שיש מישהו שהרחקתם מאיזו סיבה שהיא – מישהו שאולי פגע בכם או עשה לכם עוול. הרגישו מה משמעות הדבר אם אתם חשים את הדחייה הזו בנשמתכם וכעת הביטו באדם זה, באהבה, כשאתם אומרים: אתה מתאים לי בדיוק כפי שאתה. כפי שהיית כאשר נפגשנו, התאמת לי ואני התאמתי לך. אנו מחוברים. כשאני מביט בך אני מוצא משהו שדחיתי בתוך עצמי ואולי אתה תמצא משהו בי שאתה דחית. אני מביט בך באהבה. אני מסכים איתך כפי שאתה. אני מקבל אותך בדיוק כפי שאתה ואני מאחל לך כל טוב.

מה מתרחש בנשמתנו? מה השתנה? עד כמה מתרחבת אהבתנו. עד כמה היא הופכת יותר עמוקה. כמה עוצמתית היא תהיה. זו מדיטציה. זו דרך אחרת – הכלה במקום דחייה. ויש לכך השפעה מוזרה. אנו חשים שווים לאחרים כפי שהם – לא עוד מעליהם או מתחתם, פשוט שווים. תוכלו לדמיין מה קורה אם תפגשו אנשים אלה אחר כך. תהיו מופתעים עד כמה הם השתנו.

כעת, מה קרה לאהבתנו מתחילתו של ערב זה? קודם בחנו את האמהות שלנו, את האבות, משפחתנו. זה מאד קרוב לאהבה אולם במסגרת מגבלות מסוימות. כעת הרחבנו את הגבולות שלנו מעבר לאהבה הצרה הזו. בראש ובראשונה יש לכך השפעה בכך שאנו מרגישים יותר אנושיים מקודם. ככל שרחבה האהבה, אנו יותר מאושרים.

אומר משהו כעת על הטוהר. אם אנשים צועדים בדרך הרוחנית או המיסטית עליהם ללכת דרך זיכוך מסוים והם הופכים יותר ויותר טהורים בחושיהם, רגשותיהם, פעולותיהם. אך מהו טהור? האם זה פחות או שזה יותר? טהור זה יותר. בסופו של דבר טהור משמעותו הכול. כאשר אני מחובר לכול כפי שהוא אני טהור. אקח אתכם לצעוד איתי בדרך מיסטית – לא שום דבר מיוחד במינו, רק לדרך מיסטית טבעית ודרך זו היא דרך של חשיבה. זוהי חשיבה מיסטית. הראשון שהראה לנו דרך זו הוא, לדעתי, אריסטו. אנו מדברים הרבה על אריסטו. אנו יודעים מעט מאד אודותיו אולם הוא היה מיסטיקן. הוא צעד בדרך המיסטית. מה משמעות הדבר? היתה לו תובנה עמוקה לתוך המיינד. לא המיינד שלנו; אלא מיינד אוניברסאלית רוח אוניברסאלית והוא השתמש לכך במילה היוונית נוס (Nous) וכשהייתי אשתקד בוושינגטון סוזי טאקר מצאה מילה באנגלית עבור המובן האמיתי של נוס. זהו התרגום הטוב ביותר ששמעתי עד כה. בגרמנית אנו משתמשים במילה גייסט (Geist) אך הוא לא פוגש אותו באופן נכון. היא דברה על spirit-mind. זוהי מילה כפולה ויש בה מלאות; אתה חש זאת מייד. אריסטו אמר: " אין דבר היכול להתקיים אלא אם כן הוא מחשבה". כל דבר הקיים היווה פעם מחשבה על ידי ספיריט אחר, על ידי הספיריט-מיינד. זה נשמע כה ברור... האמנם? המתינו למשמעות הדברים, לתוצאתם. וכמובן במה שהוא הבחין גם אנחנו יכולים להבחין. כל מה שקיים נמצא בתנועה. אין דבר העומד במקומו. הכל זז כל הזמן.

מהיכן מגיעה התנועה הזו? האם ייתכן שהיא מגיעה מאיתנו או ממשהו אחר? היא מגיעה מהספיריט- מיינד. היא נעה כיוון שלספיריט-מיינד יש חשיבה. הוא חשב את התנועה שלו, וכך כל דבר נע בדיוק כפי שהספיריט-מיינד חושב זאת. האם אתם עוקבים אחרי? מהי התוצאה? הם מיסטיים. הם דורשים מאתנו דבר הנמצא הרחק מעבר לחשיבה ולהתנהגות הרגילים שלנו. אם הספיריט-מיינד הזה מניע כל דבר כפי שהוא, אזי כל דבר כפי שהוא וכפי שהוא נע נחשב בדרך זו על ידי הספיריט-מיינד. לכן, אין דבר רוחני יותר או רוחני פחות. אין דבר טוב יותר או רע יותר. אין אנשים טובים או אנשים רעים. הם כולם מונעים על ידי אותו ספיריט-מיינד, בדיוק כפי שהם נעים. כעת, אם נתכוונן לתוך תנועה זו, אנו בהסכמה עם כל דבר כפי שהוא; אנו מסכימים לכל דבר כפי שהוא, באהבה.

אנשים הולכים לפסיכותרפיה. הם רוצים להשתפר. האם הם יכולים להשתפר? האם הם יכולים להפוך טובים יותר ממה שהם? האם אנו מסוגלים להפוך אותם טובים מכפי שהם? או האם אנו רוצים מאנשים להמיר את דתם? ובכן, אני הייתי מיסיונר במשך שנים רבות, גם אני המרתי אנשים. אינני מתחרט שכן גם זו היתה תנועה של הספיריט אבל אם אני חושב על כך היום, זה מאד מוזר – הרעיון הזה שאנו יכולים לשפר מישהו כאילו, במחשבתנו אנו מעל לתנועתו של הספיריט-מיינד. אבל יש דבר אותו נוכל לעשות. כאשר אנו מסכימים לאחרים בדיוק כפי שהם, הם משתנים, שכן ברגע זה הם מרגישים טוב וזה משנה אותם.

כאשר אנו הולכים לתוך התנועה הזו של הסכמה לכל דבר וכל אדם כפי שהם, אנו באיחוד עם התנועה של הספיריט-מיינד וזהו דבר מיסטי, מיסטיקה טבעית והחוויה מיסטית טבעית. אף אחד אינו טוב יותר בתנועה זו. זה פשוט ממשיך לנוע וזהו; כשהולכים עם תנועה זו, ברגע זה כמובן, כאשר אנו מתמסרים לתנועה זו לעיתים מאד חזק, אנו חשים מחוברים עמוק וזהו סוג אחר של מדיטציה.

זהו סוג מדיטציה המוביל כל הזמן לפעולה, בדיוק כפי שהספיריט-מיינד נע כל הזמן. באמצעות התנועה הוא מכניס משהו לפעולה. אנו פועלים, אך לא באמצעות רוב עשייה. לעיתים מספיק שנהיה פשוט נוכחים ומחוברים עם הספיריט-מיינד הזה.

 

מדיטציה

תהליך הדמיה – קבלה במערכת יחסים זוגית והשלכותיה

כעת, אני מניח שרובכם במערכת יחסים זוגית ואלה שאינם, יכולים להתאים עצמם למה שאני אומר. עצמו עיניים והביטו בבן הזוג כפי שהוא או כפי שהיא ואמרו: "אני אוהב/ת אותך כפי שאת/ה, בדיוק כפי שאת/ה. בבקשה אל תשתנה. הישאר בדיוק כפי שאתה. אני אוהב/ת אותך כפי שאת/ה. אני נהנה ממך כפי שאת/ה. אני מרגיש/ה אושר כיוון שאת/ה בדיוק כפי שאת/ה. אני אומר לך כן. אני מסכים לך בדיוק כפי שאת/ה".

פשוט דמיינו כאשר שני בני הזוג אומרים זאת אחד לשני. מה קורה לאהבה שלהם. עד כמה הם חשים בטוחים יותר. ואז, כדי להרחיב זאת עוד קצת, הגבר אומר לאשה: "אני אוהב אותך כפי שאת ואני אוהב את אמא שלך כפי שהיא ואת אביך כפי שהוא, בדיוק כפי שהוא. אני אוהב את המשפחה שלך בדיוק כפי שהיא," ואז האשה אומרת לגבר: "אני אוהבת אותך בדיוק כפי שאתה ואני אוהבת את אמא שלך בדיוק כפי שהיא ואת אבא שלך כפי שהוא ואת משפחתך." כיצד מרגיש הגבר? כיצד מרגישה האשה? כמה עמוקה יותר אהבתם? כמה עמוק יותר הם מחוברים? כמה עמוק יותר האמון ההדדי בינהם?

ואז אני מדמיין שלזוג יש ילדים והאשה מביטה בכל ילד ואומרת: כשאני מביטה בך אני רואה לא רק את עצמי; אני רואה גם את אביך ובאהבתי אליך אני אוהבת את אביך ואהיה מאושרת אם תהיה כמו אבא שלך," והאב אומר לכל ילד: כשאני מביט בך אני לא רואה רק את עצמי, אלא גם את אמך, ובאהבתי אליך אני אוהב את אמך ואהיה מאושר אם תהיה כמו אמא שלך, בדיוק כמוה." פשוט דמיינו מה מתרחש בנשמתו של הילד. כמה מאושר יהיה ילד זה. כמה ביטחון הוא יחוש עם אמו ואביו.

אני מדמיין כרגע שאתם הולכים הביתה ורואים את בן הזוג שלכם ואת הדברים הנפלאים שעשויים לקרות; השינוי יהיה מיידי. לפתע יחול שינוי. זהו הבסיס למערכת יחסים טובה בין איש לאשה – הסכמה אליהם כפי שהם.

אולם קיים לכך מכשול. הזכרתי אותו בקצרה קודם. הגבר כבול למשפחתו על ידי מצפונו. מצפון זה מורה לו מה עליו לעשות, להאמין, לחשוב כדי להיות שייך למשפחתו והאשה שייכת למשפחה אחרת ויש לה מצפון אחר כי במשפחתה עליה לחשוב ולהתנהג בדרך שונה, לאהוב דברים מסויימים ולהתנגד לאחרים. המצפון של משפחתה שונה מזה של הבעל ומשפחתו.

לכן, כאשר הם מתאחדים כל אחד מהם רוצה שהמצפון שלו יהיה זה שייגבר על האחר. ואז מתחיל קונפליקט. זהו הקונפליקט הראשון במערכת היחסים של הזוג וזה מה שממשיך כאשר נולד להם ילד; כשהם חושבים כיצד לחנך אותו, איזה מהמצפונים ייגבר? לכן, האהבה שתיארתי קודם יכולה להצליח אם לשניהם יש מצפון רק – אם הם גדלו מעבר למצפונם. ואז אהבה צרה הופכת לאהבה רחבה. הם הולכים מעבר למגבלות המצפון של עצמם.

הייתי אומר עוד משהו כעת לגבי מערכת היחסים הזוגית. דבר חשוב היא ההסכמה למה שהם הוא או היא. מדוע רוצה איש באישה? מדוע רוצה אישה באיש? כיוון שהם חשים שאינם שלמים. גבר זקוק לאשה כדי להיות שלם. אשה זקוקה לגבר כדי להיות שלמה.

השאלה היא האם הם מקבלים עובדה זו – שהם נזקקים. האם הם מודים בכך, שהם נזקקים או שהם אומרים: "את/ה צריך לאהוב אותי יותר" רע מאד. האהבה נעלמת מייד. יש מילה קטנה שמכירה בכל אחד מהם. הגבר אומר לאשה: "בבקשה" והאשה אומרת לגבר: "בבקשה". לא יותר מכך. האין אתם חשים מייד שינוי בליבכם כשאתם מודים שאתם צריכים משהו, אם אתם אומרים בבקשה? כעת, אם בן הזוג שלכם אומר לכם בבקשה בדרך זו, מה קורה בנשמתכם? מייד היא מתרחבת. כמובן,  שאתם מאושרים לפגוש את צרכיו או את צרכיה. שניכם מאושרים לעשות זאת; אז המילה הקטנה "בבקשה" היא אחת מאבני-הדרך בדרך לאושר.

קיימת עוד מילה שמסייעת במערכת היחסים הזוגית ומילה זו היא "תודה".

 

מדיטציה

תהליך הדמיה – הכרה ותודה

 

הביטו בבן הזוג שלכם מההתחלה כשפגשתם זה את זו וראו מה הוא נתן לכם, העניק לכם; מה הוא עשה עבורכם; כמה הוא דאג לכם; כיצד הוא עבד לצידכם; כיצד הוא חיפש מה יעשה אתכם מאושרים וכשהוא מצא זאת, הוא המשיך כך עבורכם לזמן רב.

כעת, פשוט קחו יום אחד במערכת היחסים שלכם, כמה ממה שבן הזוג עושה עבורכם נעשה באהבה? ואז אמרו קודם כל בלבכם: "תודה לך. אני לוקח זאת כמשהו יקר, כסימן לאהבתך. אני מרגיש זאת." באותו זמן אנו מרגישים כמה גם אנחנו חשים צורך להראות את אהבתנו בהרבה דרכים קטנות, ומערכת החליפין הזו, חליפין הדדי ואוהב זה מעמיק יחסים ואנו חשים מועשרים.

כעת, כיצד "תודה לך" מבוטא באופן הנהדר ביותר? כאשר בן הזוג נותן לנו משהו, מראה לנו את אהבתו, פנינו מתחילים להאיר. זוהי הבעת התודה המבוטאת באופן הנהדר ביותר – במאור פנים. כעת דמיינו שאתם מגיעים הביתה לפנים המאירים כל הזמן באמצעות ההכרה של מה משמעות האחר עבורנו ומה משמעותי שלי עבורם.

 

כעת, אני מגיע לסיום. יש לי דבר אחד נוסף לומר:

עבורי, ישו ביטא בצורה יפה ביותר את המשמעות של ללכת עם הספיריט-מיינד. ללכת עם אהבת הספיריט-מיינד. יש משפט אחד. בנצרות שכחו מכך, אך אני זוכר אותו כל הזמן, אז אסיים במשפט זה.

"היו סלחנים כמו אבינו שבשמיים. הוא הנותן לשמש להאיר במידה שווה על הטובים ועל הרעים והוא המוריד גשם במידה שווה על הצדיקים ועל שאינם צדיקים.".

וזוהי האהבה, האהבה הכללית עליה אין יותר וויכוח. ואז, אם נלך בעקבות מילים אלה, אנו בחברה טובה מאד.